ערר (ירושלים) 148/16 :
סע’ 4.2 לתמ”א 38:
משרדנו ייצג בתיק זה יזם אשר ביקש להקים פרויקט במסגרת תמ”א 38/1 (חיזוק ותוספות בנייה) ברח’ הרצוג 79 בירושלים. בהחלטה תקדימית של ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה ירושלים בערר שהוגש על ידינו, קבעה ועדת הערר ביחס לסע’ 4.2 לתמ”א 38 כי לא כל תוספת בנייה אשר נבנתה לאחר שנת 2005 תמנע את מימושה של תמ”א 38 בבניין. בתיק זה נקבע כי על אף שנבנה ממ”ד בקומת הקרקע בבניין לאחר שנת 2005, הרי שניתן לבצע תמ”א 38 בבניין. בפן הפרוצדוראלי- מהותי, החליטה ועדת הערר כי לא ניתן לדחות בקשה להיתר במכתב של גורם תכנון כלשהו אלא יש להביא כל בקשה להיתר לכדי החלטה של הועדה המקומית או רשות הרישוי על מנת שלא תיפגע זכות המבקש להגיש ערר על ההחלטה.

ערר (ירושלים) 86/16 :
היחס בין תמ”א 38 ותכנית 10038 לתכנית 9988 (תכנית רחביה):
משרדנו ייצג בתיק זה יזם אשר ביקש להקים פרויקט במסגרת תמ”א 38/2 (הריסה ובנייה) ברח’ רשב”א 3 בשכונת רחביה ירושלים. בהחלטה תקדימית של ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה ירושלים בערר שהוגש ע”י מתכננת המחוז כנגד החלטת הועדה המקומית לאישור בקשת היזם, דחתה ועדת הערר את הערר וקבעה מספר קביעות תקדימיות בדבר היחס בין תמ”א 38/2 ותכנית 10038 לבין תכנית 9988 היא “תכנית רחביה”. בין היתר קבעה ועדת הערר כי ניתן לחרוג מתכנית 9988 ומהוראות השימור שבה וכי ניתן לבצע תמ”א 38/2 בהתאם לתכנית 10038 גם בבניין לשימור. בנוסף קבעה ועדת הערר כי ניתן לחרוג מתכנית 9988 בכל הנוגע למספר הקומות, קווי בניין, תכסית וזכויות בנייה. מדובר בהחלטה חשובה אשר תשרת את תושבי ירושלים כולה בבואם לממש את תמ”א 38 ואת תכנית 10038 ברחבי העיר.

נדונה בקשה להיתר להריסת בניין קיים ובניית בניין חדש בהתאם להוראות תכנית התמ"א (10038).

במקרה הנדון המבנים הקיימים ברח' שאול המלך בנויים בחריגה מקו הבניין הקבוע בתכניות המאושרות (התכניות קובעות 3 מטר מחזית הרחוב בקו בנין קדמי). בעצם הבניה החדשה נדונה השאלה האם על מגיש הבקשה להתרחק מקו הבניין הקיים כיום. במסגרת הבקשה התבקשה הקלה בהתאם לסעיף 2(5)(ב) לתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית), תשס"ב- 2002. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים דחתה את הבקשה מאחר שסברה שאין בסמכותה לאשר את קו הבניין המבוקש. על כך הגיש משרדנו ערר. במסגרת פסיקה חלוצית בהקשר דנא, נקבע כי לאור פרשנותו של סיפא סעיף 6.20.3 לתכנית 10038 קיימת מחלוקת פרשנית ולשונית מאחר והסעיף קובע בסופו "כפוף לאמור בכל דין לגבי חריגת קווי הבניין מעבר למותר על פי תכנית זו". רוצה לומר, כי יש לראות במונח "בכפוף לאמור בכל דין" כמאפשר הקלה בהתאם להוראות סטיה ניכרת בכל מקרה בו הדבר אפשרי בהתאם להוראות סטיה ניכרת.

ועדת הערר קבעה כי הפרשנות הראויה לסעיף 6.20.3 היא כי הסעיף ביקש לראות בכל סטיה מקוי הבנין המקלים לפי סעיף 4.1.2.2. (7) לתכנית 10038 כסטיה ניכרת, ואולם ניתן (במישור הסמכות) לבחון בקשות להקלה מקווי בניין המאושרים ("הרגילים"), אשר נקבעו בתכניות מפורטות החלות על המקרקעין. פרשנות זו נקבעה כמקיימת הרמוניה בין דברי החקיקה הרלוונטים ותוך נסיון ליישב בין ההוראות והתכליות השונות.

במסגרת החלטת ועדת ערר שניתנה ביום 12.11.17 קיבלה הועדה את הערר, נקבע כי לאור נסיבותיו הייחודיות של המקרה נכון לאשר את ההקלה על מנת למנוע פגיעה בחזית הרחוב ובאופן בו הבניין יבנה בהתאם לקו הבניין בו בנויים יתר הבניינים ברחוב.